רבים האנשים שיש להם תחביב אומנותי כדוגמת ציור או מלאכת יד והם אינם מוצאים את היוזמה לפתח את התחביב לעסק. התירוצים מתחילים בחוסר בטחון עצמי ונגמרים בחשש שלא מגיע להם שישלמו להם בעבור אומנותם.

לאלה וגם לאלה אני מציע אסטרטגיית מדרגות. כלומר לדרג במדרגות קטנות את שלבי המכירה וההתקדמות כך שהמעבר למדרגה הבאה יתאים לרוח היזם.

נדרג למשל תהליך מכירה של אומן בעבודת עץ לחנויות: השארת מספר דוגמאות בחנות מתאימה בחינם על מנת שהמוכר יבחן ביקוש למוצר, מכירת מלאי לחנות בקונסיגנציה, מכירת מלאי לחנות עם זכות החזרה מלאה, מכירת מלאי לחנות עם זכות החזרה מוגבלת, מכירה מלאה לחנות עם זכות החלפה בלבד, מכירה רגילה לחנות, מכירה לחנות ודרישה כי הדברים יוצגו בחלון הראווה, השתתפות בתצוגה שנועדה למכירה, השתתפות בתערוכה תדמיתית בלבד, השתתפות בתערוכה בחול בתשלום למטרת מכירות,שימוש בסוכן -מפיץ לכל פעולות המכירה, וכו.  

הנה כי כן, היזם האומן המתחיל, שאין לו כישורי מכירות ואומץ לפעולות נועזות, יכול להתחיל בצעד קטן , שאינו כולל שכנוע, והוא לתת לבעל חנות אחת ויותר, מספר דוגמאות להתרשמות.

מנסיוני, החל מהמדרגה השניה ואילך, חל תהליך בו השוק מושך את היזם להמשיך ולטפס במעלה המדרגות, מאחר ויש דרישה למוצריו. מובן כי היזם יפנה למספר חנויות באותה שיטה , מאחר ויתכן חנויות שמתאימות יותר או  פחות. ניתן להגיע תוך שנה למכירה בעשרים חנויות טובות , פרנסה טובה מתחביב אהוב,  והתחלת תצוגות-תערוכות. מנסיון.

האם ניתן לדרג גם תוכנית עסקית שלא בתחומי האומנות? בודאי שכן. גם שם תדרג את תהליך המכירה לפרטי פרטים, לשלבים קטנים, עד שיתאים לבטחון העצמי שלך. ויותר מכך, תהליך יוזמה מדורג מאפשר תיקון טעויות תוך כדי תנועה. משקיע פיננסים אוהבים להשקיע בתהליכים מדורגים שכן זה מאפשר להם לסכן רבע מההשקעה הכוללת בשלב ראשון, ואז לפי ההתפחויות לסגת או להשקיע רבע נוסף. מבחינת ניהול סיכונים ההשקעה נהיית הרבה יותר אטרקטיבית.

בכל תחום ניתן לאתר החלטות לא רציונליות שנעשות, שגורמות לנזק, ולא ניתן להגימל מהם בדרך של חינוך או ענישה. למשל לסמס בזמן נהיגה או מתן תרופה לא נכונה לחולה בבית חולים. הדוגמאות אגב לקוחות מספרו של פרופסור דן אריאלי, "לא רציונלי ולא במקרה". ספר מומלץ. היזם שאין  לו רעיון ספציפי לפרוייקט יכול לאתר תחום שמעניין אותו, ובאותו תחום לאתר את ההחלטות הלא רציונליות שנעשות, וגורמות נזק, ולחפש פתרון טכני לבעיה זו. בצורה כזו היזם יהיה בטוח , כי אם- אם ימצא פתרון, הרי שהצורך כבר קיים, קהל היעד כבר ממתין, ויש למי למכור את הפיתוח.

אני פוגש יזמים רבים , שרוצים מאוד ליזום אך אין להם רעיון התחלתי והם חשים כי אין להם יתרון יחסי בתחום מסויים. במקום לשלוח אותם לחשיבה יצירתית אל מול השקיעה, ניתן למקד אותם למצוא בעיה שקשורה לטעויות אנוש או בשפה אחרת החלטה לא רציונלית.  לפי הספר , החלטות כאלו תמיד יקרו, ולכן תמיד יהיה צורך במוצר שמספק פתרון. שיטה זו עוזרת למקד ולפקס את היזם. כמובן שככל שהבעיה מזיקה יותר, כך ניתן להרויח יותר וליצור תוכנית עסקית משכנעת משקיעים פוטנציאליים.