שימו לב למסעדת ספגטים הוד השרון. לא, לא רק לשים לב, רוצו לשם ותלמדו פרק בשירות כגורם מבסס מוניטין, וכאסטרטגיה מצליחה.

מסעדה בזכיינות זה לא שוס, ועוד ספגטי שזה מוצר נחות, מה יכול להיות מיוחד במסעדה כזו, שיצדיק 300 שח לארוחה, ועוד לחכות בתור, ועוד להזמין אוכל הביתה, ועוד להזמין מקומות מראש. מזה? מסעדת גורמה? לא!

ברור כי מוניטין שכזה, שאנשים נוהגים לחזור למקום, ומוכנים לחכות בתור בחורף מחוץ למסעדה, זה נכס שמתורגם לכסף טוב. זה ברור.

כעת צריך רק לפצח מה יש שם , מה הנוסחא.

ובכן כנראה שזה שירות אדיב , לאורך שנים, ולאורך כל שעות היום, ממלצרים שניכר בהם שהם ששים ורוצים ונהנים לשרת. לשרת בלי להתבייש במילה הזו. מכל מסעדות הגורמה רק שם הרגשתי שהמלצרים עוזרים לי לנהל את ילדיי במסעדה, ולרשותם חיוך מקסים, וכמה עזרים כמו חוברת ציורים.

שימו לב לבחור הקרח שיושב על הבר כמו שתיין. הוא מפקח צמוד ומרחוק אחר המלצרים ומסמן להם בניד ראש על כל לקוח שזקוק לעלה של חסה או שיש לו פיפי. איך הוא יודע? אינני יודע. אך הוא שמה כבר 5 שנים תמימות. קשוח. רגיש. רוצה לחפש ולמצוא מהם צרכי הלקוח , וקשוח עם מלצריו הגם שהם גם רגישים דיו. יש כאן הגזמה של השירות במונחים ישראליים. וזה ניכר. וזה לטובה. וזה מתורגם לכסף.

כמה שנים לוקח  לקירח כזה לבסס מוניטין ולהגיד שהוא תרם מיליון שקלים  לקופת העסק כל שנה? שזה שמונה מליון שח לשווי העסק ?

אני מניח ששנתים לפחות. אבל,משתרם הוא את תרומתו למוניטין, זה משרת את העסק שנים רבות. 

מאחר ובישראל יש שירות נחות ב-99 אחוז מהמקומות, הרי שקל להתבלט בזה ולקבל הערכה. ואפילו שלא דיברנו במילה אחת על טיב האוכל בספגטים. כי השירות יכול לעמוד בפני עצמו כגורם מדרבן.

נסו על העסק שלכם. זה אפשרי.   

היום הייתי בבאולינג סגולה פתח תקווה. לפי משקל הכדורים המשחק מתאים למבוגרים. לפי שכר הדירה שיש לשלם על מבנה גדול, רק מבוגרים לא יכסו את ההוצאות. מה עושים?

מחפשים הרחבה לקהל היעד מבלי להוסיף הוצאות. על ההשקעה שכבר קיימת מוסיפים קהל יעד.

כך למשל התקינו כדורים של 3 ק"ג לילדים. עדיין יש ילדים שלא פוגעים במגרש.

אז הוסיפו מעקה שלא נותן לכדור ליפול הצידה, קרי חווית פגיעה מובטחת.

ועדיין יש ילדים חלשים ועדינים שלא מסוגלים לזרוק ישר את הכדור.

אז הוסיפו מתקן שאתה מניח עליו את הכדור והוא מתגלגל לבד לבאולינג.

ככה נהיה מדרג מתאים לכל הגילאים ולכל הנשים העדינות, ולכל אילו שאין להם גישה בסיסית. כמוני למשל.  ההורים לילדים חשים כי הם נותנים לילד חוויה מעצימה וששים לבוא.

מבחינה עסקית קהל של 2000 מקצוענים וחובבים גדל ל-4000 איש כולל את קבוצת האנטי-ספורטיביים, מוגבלים, וילדים. בהשקעה מצחיקה וזניחה.

הפדיון מכפיל עצמו, ונשארת גמישות:   בעיתות שיש לחץ של מקצוענים וחובבים ואליפויות , לא מקבלים ילדים .  בעיתות שיש מקום פנוי , ממלאים אותו במשפחות וילדים.  ככה מצדיקים את שכר הדירה והמתקנים שלא יעמדו ריקם.

ניתן לנסות ולמתוח את קהל היעד שלך, על אותה פלטפורמה, בלי להשקיע שקל. אך על אותה פלטפורמה. שים לב.

 זה אפשרי בשלושים אחוז מהתוכניות העסקיות.

אגב, קהל נוסף של 2000 איש כעצמו מפיץ מפה לאוזן  לעוד 200  מקצוענים/חובבים. וחוזר חלילה. 

תתפלאו שהקהל של המשפחות שמקבל דלת סגורה בעיתות אליפויות או ערבים  או השעות המבוקשות למקצוענים, מקבל זאת בהבנה והערכה ולא מעניש את המקום בהדרת רגליו. עובדה.

תודה לשי עוז על הכותרת המצחיקה והמקניטה.  

כולם מציינים בפניי את הספר "אבא עשיר אבא עני" ואני מחוייב לשאול- מה אני יכול ללמוד מהספר וליישם בחיי שלי?

ובכן, אני מוצא כי הקריאה הנואשת להכנסות פאסיביות, מכל סוג  שהוא, ולא דווקא משכר דירה על דירה שרכשת , היא ריאלית בישראל של היום  וניתנת לביצוע ממשי.

הכיצד?

יש תוכניות עסקיות שבקריאה שלהן רואים כי היזם אינו נדרש לנהל את העסק בעצמו, קרי, ניתן לשים איש ביצוע אחר וטוב יותר. כלומר אם יש לך תוכנית עסקית טובה, ולא בא לך לנהל אותה, זה יתכן ואפשרי.  תהיה רק מפקח. אבל מפקח חכם.

יש תוכניות ורעיונות, שניתן למכור אותם בזכיונות, והיזם ינהל עסק של זכיונות, ולא יפעיל בעצמו נקודת מכירה או שירות. למשל, עסק של יבוא  ספרי ילדים של סופרים מפורסמים לילדים בעולם, שמפעיל עקרות בית כזכייניות בכל  עיר, שמפרסמת ומוכרות מביתן ספרים אילו במחיר של ספר עברי בסטימצקי כפול 2.  תתפלאו כי הגדרת המחיר הוא חלק מהאסטרטגיה ומתאמצים שלא לרדת ממנו, למרות שזה אפשרי תמחירית. אם כך היזם אינו מוכר ספרים אלא מחפש בעולם כותרים ראויים להימכר בארץ הקודש במחיר כפול , בעיניים של אם עברייה. אם יתמחה בהגדרה זו, והיא מתאימה לחוזקותיו ומאוייו, והוא שמח שנפטר מהצורך למכור ספרים לאמהות לטייסים עתידיים, מינימום טייסים כמובן , הרי שנקט באסטרטגיה מדוייקת.

 ניתן להנות מהכנסה פאסיבית גם ע"י הכנסת שותף פעיל לתכנית העסקית שלך, כשאתה הופך להיות פאסיבי, הוא נותן עבודה בחינם, כשאתה נתת את הרעיון והתוכנית בחינם. בעסקים כגון דא, שכבר פועלים בהצלחה כיום, נראה כי היזם הפסיבי לא מצליח ממש לא להתערב,אחרי הכל זה הבייבי שלו,  והוא כן מתערב רק במקומות שיש לו בהם חוזק, או יתרון, ומתערב נקודתית וכירורגית  בהצלחה ויעילות.  זה עדיף עשרות מונים על ישיבת קבע בעסק, שגם היתה מאלצת העסק לשלם לו שכר.  

יש סוחרים המייבאים סחורה מחו"ל והפרנסה פאסיבית. הכיצד?

קבלן משנה אחראי על היצור בסין, והיבוא ארצה עד לפתח עסק הלקוח הישראלי. לרבות אריזה ותוויות עפ"י חוק בעברית.

היזם מפעיל 2 אנשי שווק בשלט רחוק, ללא ידיעת האחד את השני, זה בחצי הצפוני של הארץ וזה בדרומה. התשלום לפי אחוזים, המפיץ/משווק/איש מכירות רשאי למכור גם דברים אחרים,עושה זאת ברכבו שלו ועל חשבונו,  ואם תשאלו אותו הוא יגיד כי הוא סוחר עצמאי, בעל עסק עצמאי, ואינו איש מכירות של היזם. מכל מקום לא צריך לפקח עליו צמוד. והיזם? עובד שכיר בבנק לאומי, וגם מנהל מיזם זה, וגם חושב על הרעיון הבא שיש לייבא או לייצר בסין. זו הכנסה פסיבית מבחינת הסיכונים והפיקוח והדרישות מהיזם. 

אז ניתן להלביש זאת על כל רעיון שאין לך חשק לנהלו בעצמך. אפשרי. אם רק הרעיון טוב וניתן  להכניס ממנו סכומי כסף העולים  על ההוצאות.

ב ה צ ל ח ה .  

בתוכניות עסקיות המוכרות מספר מוצרים ושירותים כדאי לסווג מוצר אחד כמוצר המהיר ביותר להימכר, עליו נרויח שולי רווח נמוכים יחסית, והוא יהיה ההצלחה הראשונה שתביא לקוחות ראשונים. למוצר זה נקרא "לחם שחור" על שום היותו מוצר בסיסי ביצור המוני יחסית. אכן כדאי כי מוצר זה יענה על צורך בסיסי יותר מיתר המוצרים. 

תפקידו של מוצר זה , כקטר של רכבת, להוביל את מכירת יתר המוצרים, שם אנו לא הכי זולים, ושולי הרווח גבוהים יותר, ונחיצותם ללקוחות מוטלת בספק קרי הם מותרות.  הכיצד?

קהל הלקוחות שיבואו לרכוש מוצר א' ייחשפו לקיומו של מוצר ב'.

כל התובנות והכשלים ממכירת מוצר א' ייושמו מיידית על מוצר ב'.

מכירה צולבת - באת לרכוש מוצר א' ויצאת עם שני מוצרים.

הכרות בסיסית עם בית העסק ומנהלו כמקום אמין בעל שירות טוב, דרך מכירת מוצר א'.

מכירת מוצר א' נותנת ליזם אינדיקציה לכדאיות מכירת מוצר ב' או ג'.

מכירת מוצר א' נותנת ליזם בטחון עצמי במכירת מוצר ב'.

מכירת מוצר א' מכסה את העלויות הקבועות ונותנת לעסק מרווח נשימה בהחדרת מוצר ב' ו-ג' שהם פחות מהירים.

דוגמאות:

מעבדה הנותנת שירותי בדיקה בתשלום (בדיקת דליפת גז, נניח)  מסמנת את בדיקות החובה עפ"י חוק המחייבות בעלי עסקים בקיומן,  כמוצר בסיסי, ויתר הבדיקות הוולנטריות כמוצרי מותרות. המעבדה תחל דרכה בפרסום ושווק של בדיקות החובה, תוך הורדת מחירים, וככה תחדור לשוק. או אז תציע בדיקות שלא חייבים עפי חוק, ודורשות שכנוע בנחיצותן. 

אתר אינטרנט המציע שירותי חיפוש מידע מגדיר כלחם השחור מוצר כזה: 10 שעות חיפוש במחיר 500 שח. אם לא נמצא חומר מעל 5 דפים המחיר ירד ל-300.זהו השירות הבסיסי שמבטיח הנחה ודורש פחות אמון יחסית, ומחיריו טובים יותר מהממוצע.  זהו השירות הנדרש יחסית. יחסית למוצרים הבאים כמובן שהם: מחקר בן 50 שעות על תחום מסויים, או כתיבת החלק המילולי לתיאור ענף המצטרף לעבודות כלכליות.  

המוצר הבסיסי יקבל עדיפות בשווק ואם לא יצליח, תיעשה מייד בדיקה לאורך שרשרת המכירה היכן הכשל: האם הפרסום מגיע לאוזנים הנכונות, האם המוצר נדרש ומשלמים לאחרים עבודו, האם המחיר אכן נתפס כזול יותר, האם מעדיפים מתחרה כי יש סיבה ברורה להעדפתו  וכו' וכו'.  מתקנים את הבאג וממשיכים בנסיון.

תהליך זה יפה לכל מוצר, אולם קל יותר במוצר בסיסי, ברור, מוגדר, מחיר תחרותי, ונפוץ יחסית.

מוצר זה , יגרור תנועת לקוחות באתר או בטלפון, או אז ניתן יהיה להציע להם את המוצרים האחרים ולבדוק תגובתם.

תנו לקטר להוביל. וציינו זאת כאסטרטגיה מודגשת בתוכנית העסקית ומול משקיע.

לאחרונה חיברתי והפצתי סדנאות בנושא יוזמה כללית לנוער.

פוסט זה נועד לכל אילו שפניתי אליהם ושלחתי אותם לבלוג לקבל פרטים נוספים.  

הסדנא שואלת איך אני נוקט יוזמה ומשנה מצב נתון, הגם שהוא נראה בלתי ניתן לשינוי, הגם שהוא נראה מייאש, הגם שאין לי כוחות.

יצירת מצב חדש יש מאין, לזה ייקרא יוזמה. וזה אפשרי. אני רואה סביבי גיבורים שמשנים את המצב וקובעים למצב , בלי שום יתרון גדול מראש. לא להאמין.  

אנו מתחילים מיוזמות כלכליות  ומיזמים היטקיסטים וגולשים חיש קל ליוזמה בכלל בחיים הפרטיים שלי, עם החברים שלי  ועם הבעיות שלי.

בעיקר אנו מחפשים את חוזקותינו , שמייתרים את העיסוק עם חולשותינו. איזה כייף לדבר ולנתח רק את חוזקותיי.

מדוע אנו מתבססים על הפלטפורמה היזמית עסקית? 

משום שכל יזם מחוייב ליצור יש מאין.  ולנבא את העתיד. ויש לנו כבר כלים ניהוליים אמיתיים וטובים ומוכחים  להתמודד עם זה.

משום שבעסקים אין דיעות קדומות לגבי אדם נמוך, או שחום או חנון. כל מי שמוכר משהו נדרש זוכה לעדנה. הרגישות והמקוריות הם הדבר הנדרש.

ומכל סיפור הצלחה, אם יודעים לקרוא אותו נכון, קרי לחפש את רגעי ההתחלה והמשבר, ניתן לקחת משהו לחיי שלי. במקום לקרוא כתבה במעריב על מתעשר חדש ולהעריץ אותו, אני מחפש איפה הוא היה חלש, איפה הוא הרגיש קטן, ואיך בכל זאת הוא התגבר, ובאילו כוחות. זו הקריאה הנכונה של הסיפור. 

אתה מכין תוכנית עסקית לבניית בית מלון.

אתה מגלה כי המודל רגיש בעיקר להנחת שיעור התפוסה הצפוי.

אתה יודע וחש וזה עולה מהתוכנית ומהמודל כי שיעורי תפוסה מעל 40 אחוז יתנו רווחים נאים. מתחת לזה העסק לא כדאי.

אתה מחפש פתרון להבטחת 35 אחוזי תפוסה. יצרת קשר עם ועד עובדי חברת חשמל וועד מקורות להבטחת תפוסה בזמנים המתים של הענף. אתה שמח ויש לך פתרון.

כעת אתה ניגש למשקיע להציג לו את התוכנית . עצתי היא כי לא תציג את הפתרון בשלב ראשון. שהמשקיע ירגיש לבד כי חסרה פה הבטחה לשיעורי תפוסה מינמליים. תן למשקיע לשלוח אותך לעשות שיעורי בית בתחום התפוסה. חזור אליו כעבור שבוע ותגיד לו כי נמצא פתרון. 

מדוע לא להציג הפתרונות מראש?

כי הם לא יזכו להערכה.

וזה פשוט.

קודם הסכמה על הנתיב הקריטי ומה חסר. אח"כ פתרון.

ובכן חברים, תקלה בחברת האשראי הביאה לסילוקי מגוגל אדוורדס. קרי אני פועל ללא פרסום כרגע לבלוג זה.

התוצאות הן 15 איש ביום  ("מבקרים  יחודיים" - קרי מי שנכנס פעמיים נספר פעם אחת)  מתוכם 5 מוכרים לי ו-10 חדשים. מאיין הם באים?

מחיפושים בגוגל ללא פרסומת בעיקר. מיעוט מדה מרקר קפה שם אני פעיל.

לפי מילות החיפוש יודע אני מי מכיר אותי ומי נכנס פעם ראשונה.

לשאלתכם , אני מקבל פניות ובקשות ליעוץ או עזרה, חינם או בתשלום, מהבלוג הזה, בהיקף של: אחת לשבועים עזרה בתשלום, ואחת לשבוע עזרה חינמית.  כלומר הקהל הקורא כבר יוצא מהמסך  ורוצה מפגש אמיתי. מה שמאפשר לי לראות את הקהל וללמוד ממנו למה הוא נכנס ומתי וכמה ומה חסר לו. 

סיפור אופייני של מי שפונה אלי מלמד שההחלטה להרים טלפון נפלה לאחר  שקרא עלי בבלוג , אך גם קיבל המלצה ממישהו שלא קשור לבלוג. כלומר אימות משני כוונים יצר אמינות והנעה לפעולה. לא, זה לא מילים גסות. איננו עובדים על איש.

אני ממשיך ללמוד עליכם על הצרכים שלכם. 

זה כייף וזה פשוט. 

במהלך כתיבת התוכנית אתה מתוודע לצדדים הלא מבריקים שלך   ומציין את חולשותיך בתוכנית  וחושב כיצד הן לא יפילו אותך. כיצד לעקוף אותן.

השיטה הפופולרית היא  מציאת שותף שמשלים אותך. כלומר חוזקותיו משלימים את חולשותיך.

צמדים מוכרים הם: איש המשרד ואיש  השטח.  פרס ורבין. האסטרטג והמבצע.

אני מכיר הרבה זוגות שותפים מוצלחים, כאשר האחד משווק , ומסתובבב בשטח, ומפלרטט עם השוק.

השני איש משרד, תאורטי, מסודר, מהוגן, מרשים, אחראי על  המשכורות. מכין ניירת למכרז. אחראי על המחשבים.

זהו מודל טוב להצלחה, ויש לכתוב עליו בהרחבה בתוכנית, בהמשך לחולשותיך. 

כדאי להדגיש במה אתה לא עוסק כי השותף יעסוק. ובמה השותף לא יעסוק כי אתה תעסוק. ואז כל אחד על נתיב חוזקותיו . 

זה עובד?

תאר לך את איש השטח משוחרר מניירת. יש לו פי 2 מוטיבציה למכור. וזה עובד.

תאר לך את האיש המפחד מהשטח מקבל פטור מהשטח? יש לו הקלה שיש לכוונה לפעילות מאוד מוסדרת משרדית ובצורה יעילה. וזה עובד.

בעת החיפוש אחר שותף, כדאי לדבר בשפת החוזקות והחולשות. ולהתגבר על מחסום הבושה. ואל תגידו שאין בושה. אנו לא מדברים ישירות על חלוקת תפקידים לפי חולשות בדרך כלל.

בהצלחה.

עסק המתכנן להקים רשת חנויות ארצית , רשת סוכנויות ארצית , רשת חנויות אופטיקה ארצית וכו'  מתחיל בתכנון מיקומים מדורגים  לפי תוכנית עיסקית.  התוכנית תתחיל בחנות הדגל שהיא החנות הראשונה, ואז נכנסים מיד  לדילמה. (ככה זה בחיים!).  כמה רחוקה תהיה החנות השניה מהחנות הראשונה? 

החנות השניה  צריכה להיות קרובה מספיק כדי להינות מהמוניטין של החנות הראשונה , כדי  להצטייר כרשת  וכדי לאפשר הפנית לקוח מחנות לחנות.  מאידך גיסא, היא צריכה להיות  רחוקה מספיק כדי להביא קהל לקוחות חדש,  ולא לקחת רק לקוחות מהחנות הישנה. אחרת מה עשינו??

מבולבלים? גם בעלי עסקים מסונפים  קיימים עם ותק  הם מבולבלים ומתלבטים כמה סניפים צריכים להיות במדינה קטנה, או בעיר אחת! בנק לאומי למשל לא פותח סניף ראשון בישוב שאין בו 6000 תושב לפחות.  הנוסחא בוודאי כוללת גם מרחק מסניף קיים.   

אחד המודלים המדליקים בתחום  לקוח מתחום קידוחי הנפט. לאחר שקדחת באר אחת עליך להחליט איפה לקדוח את השניה. קידוח רחוק מאפשר גילוי מרבצים חדשים אולם עלויות שינוע ענקיות. זו הדילמה.  

רשת חנויות שהפעילה 2 חנויות זהות במרחק 5 בלוקים באזור הכי סואן של רומא,  סגרה חנות אחת לאחרונה ונהנתה מגידול של 30 אחוז בחנות הראשונה. תהליך הפוך לקניבליזציה. המשמעות הכספית היתה תוספת  רווחים נאים מאוד. אני למד מזה כי פתיחת חנות צמודה שוב ברומא היתה  גונבת 30 אחוז מהלקוחות של החנות הישנה. לזה ייקרא קניבליציה. אם תוכל לנחש נתון זה תוכל לקבל החלטות נכונות שיניבו רווחים מהירים. אני רואה את זה במציאות!

רשת הנותנת זכיונות כגון זר פור יו , תתלבט האם לתת זכיון לחנות גם ברמת גן וגם בגבעתים וגם בבני ברק וגם בתל אביב , או שמא לאחד אזורים כדי לחסוך עלויות  לזכיין העתידי. חנות גדולה על שטח זכייני קטן לא תאפשר רווחים. התשובה תלויה כמובן במקדם בקניבלזציה. כלומרף בהנחה שיש חנות חנות בגבעתים ולא פתחנו ברמת גן,  כמה אנשים מרמת גן ייטו להזמין פרחים מזר פור יו גבעתים ולא אצל רשת אחרת מרמת גן.

אז בתוכנית העיסקית מנמקים מדוע החנות הראשונה תהיה דווקא בקניון אילון. ומדוע החנות השניה תהיה דווקא ברחוב ביאליק. למה לא קרוב יותר ולמה לא רחוק יותר. ומדגישים כי אתם יודעים וצופים  שתהיה קניבליזציה מסויימת , שכן  חלק מהלקוחות של איילון יברחו לביאליק. ומחשיבים זאת בתחזית הפיננסית

אגב, כל תוכנית עסקית שמדברת על רשתות יכולה להתחפש לתוכנית שנותנת זכיונות.  זה מאלץ  אותך להסביר למה הזכיין יסכים לשלם לךעבור הזכיון  ולקחת על עצמו את הזכיון. למה זה צפוי להיות רווחי לזכיין? או אז תישאל השאלה מה הוא יכול לעשות שאני לא יכול. בין התשובות שאני שומע : הוא יעמוד בעצמו בנק' המכירה ומכיר את הלקוחות המקומיים יותר טוב  או מכיר את איזור חיפה טוב יותר, או יתן שירות טוב יותר.  לחילופין ניתן לשמוע כי הזכיין תפקידו להשתתף איתי בסיכונים. אם אכן יש תשובה טובה מה נותן הזכיין שאני לא יכול - אזי זה כוון נכון.

והרמה להנחתה- אם אתה חושב שאתה יודע לחזות או לחשב כמה אנשים יעברו מסניף אחד של בורגר למשל, למתחרים או לסניף אחר של בורגר המרוחק 1 ק"מ,  בהינתן סגירת סניף בורגר,  אז אני יכול לסדר לך  המון עבודה רווחית מאוד ביעוץ בתחום בארות הנפט. כי פה קבור הכלב עבור מנהלים מוכשרים רבים.

ובאותו עניין - עכשיו אני מחפש משקיע לעסק מתוכנן  מסונף ומזוכיין של נק' מכירה רבות בתחום הקוסמטיקה. עבור תלמידתי.

בדרך לים המלח עצרתי בתחנת הדלק ונכנסתי לחנות מוצרי נוחות וחיפשתי שירותים.

כדי להגיע לשירותים חייב הייתי לעבור בין כל המדפים. כדי לחזור מהשירותים הייתי שוב חייב לעבור בין כל המדפים.

רוצה להשתין? תעבור עם 3 ילדות בין 40 מדף ונראה אם לא תתפתה בדרך לרכוש משהו.

התחנה נקראת אגב, אלמוג.

ולסיפור אחר, ברחוב הברזל רמת החייל, יש זרם של אלפי  עובדים בצהרים. שיורדים לאכול צהריים. יש להם מסלול קבוע. אם אינך על המסלול אתה לא קיים.

שער קטן שנפתח בבנין קומברס איפשר קיצור דרך למסלול העובדים הרעבים  וכך השתנה זרם התנועה לבלי הכר. מסעדות עלו וירדו.

מרחק הוא ענין יחסי, מסתבר, כי מעל 100 צעדים לעובד בצהרי היום באזור ההוא, זה לא יעלה על הדעת.

ולסיפור אחר, משכיר אופנים חשמליות בנמל ת"א המחודש בדק ומצא כי זרם המטיילים השייכים לקהל היעד שלו נע רק מכוון אחד למשנהו.

כאשר במחצית הראשונה של הדרך הוא אינו בר כוח קניה או השכרה מסיבות שונות, ובחצי השני הוא כן בר כח השכרה או בר מוטיבציה לבזבז כספו על אופנים.

מה משותף לכל הסיפורים?

הידע זמין בקלות וניתן לתצפית עוד לפני סגירה התוכנית העיסקית.

הידע יכול להרים ולהוריד מכירות במאה אחוז. כלומר הוא יכול להועיל מאוד.

תנועה ומיקומים קל לחזות מראש וללא השקעה מיוחדת.

בעת הצגת התוכנית למשקיע הוא יתרשם מאוד אם תסקור לפניו את התנועה ביום חם וביום קר ביום גשום וביום שימשי - ותסביר כיצד אתה מנצל זאת לטובתך.

וזה פשוט.

אם אתה פותח אתר אינטרנט אז אינך פטור מאסטרטגיה זו.

הגוגל הוא הרחוב הראשי, המילות חיפוש זה הכתובת, הדף הראשי זה חלון ראווה. עלות הפרסום האינטרנטי זה שלטי חוצות. ויש לנתח מיקום האתר ממש ממש כמו חנות בכיכר המדינה. כולל כווני תנועה ופקקי תנועה. מהם פקקי תנועה באינטרנט? אם נניח כי כל קהל היעד שלי יודע להקיש רק את המילה "כסף" בגוגל , אז יעלה לי המון כסף כדי לדאוג שהאתר שלי יופיע במפרסמים תחת מילה זו- משהו כמו 12 ש"ח לקליק. זהו פקק תנועה על המילה "כסף".

וניתן לבדוק את זה מראש.............

נבחרתי להמליץ לקבוצה מסויימת על השקעות ישראליות כולל סטארט אפ

עם פרופיל של מוצר שלא נמצא רק בשלב ברעיון התיאורטי.

הצעות מעניינות יש להגיש בתימצות של דף אחד , ולא יותר,

לקבוצה יכולה להיות סינרגיה לפעילות בדרום אמריקה או פעילות נדלנית או פעילות בתחומי תיירות. אולם זה לא הכרחי.

ההשקעות עד מליון דולר.

ובאופן כללי יש בארץ משקיעים המחפשים השקעות רק שיש לשכנע אותם שהסיכון נמוך מהפעילות האלטרנטיבית שלהם, שהיא סתם השקעה נדלנית בעפולה. בשביל זה יש מצגת או תוכנית עיסקית.

בהצלחה.

בנית עסק של פעילות אתגרית לילדים. כדי להצדיק את שכ"ד ואת הימים הריקים בהם אין פעילות אתה ממציא עסק נוסף של פעילות מגבשת לעובדי ארגונים. 2 הפעילויות מתבצעות באותו מתחם. ורק המיתוג והלוגו והדוור  והשווק שונים.  עד כאן יש לנו הקטנת סיכונים וניצול יעיל של משאבים. אולם כדי שזה יעבוד במציאות , קרי יפעל כשני מרכזי רווח, שאינם תלויים, יש לפעול כדלקמן:

מנהל נפרד לכל עסק.

לוודא אסטרטגית שווק שונה לכל עסק.

לצפות בתקופות בהן עסק אחד יורד והשני עולה.

לראות אם המבוגרים הנחשפים למקום ביום כיף בעבודה היו חוזרים עם ילדיהם בשבת לפעילות ילדים. קרי, תפיסת מותג שונה.

האם באמת מתבצעת חשיבה שונה לכל עסק? מעבר לחלוקה ההוצאות המשותפות לשני עסקים בהנה"ח?

כדי להגדיל סיכויים באמת בעסק דו שימושי או כדי לראות בכל סניף עסק עצמאי, שלא תלוי בשאר, יש לדאוג לניהול שונה באמת. מי שתיחם ממש בין העסקים- הרויח . ואם לא ניתן ליצור הפרדה ממשית ? אז לוותר לגמרי על הפרדה מלאכותית.

2 עסקים סמוכים ושונים יכולים להביא שווק הדדי של לקוחות אחד לשני מה שיגדיל את הקופה ומהר. ובתנאי שכל אחד פונה לפלח אחר .