טוב אז זמן לטכנולוגיות חדשות.

אם אתה מכין תוכנית עסקית לסטארט אפ הנה כמה טיפים שכל אחד מהם הוא כלי עבודה.

רשימת חממות טכלנוגיות:

http://www.science.co.il/Technology-Incubators.asp

רשימת קרנות הון סיכון בשיראל:

http://www.science.co.il/Venture-Capital-Funds.asp

תוכנית  "מיקרוסופט - ביז ספרק"  המספקת תמיכה ויותר  ליזמי תוכנה:

http://www.microsoft.com/BizSpark/

מנוע חיפושי ליזמים בלבד:

http://www.lookup.co.il/start-up.html

מאחר ורוב בעלי הרעיון שאני פוגש לא ממש יודעים מה לכתוב בתוכנית למעט תאור טוב של הרעיון ומה מצפים מהם , אזי כל הכלים להלן יתנו אפשרות מחקר שימלא תוכן את התוכנית. כך למשל היזם יסביר לעצמו מדוע ישתמש או לא בתוכנית  ביזספרק של מייקרוסופט. היזם יבחן חממה טכנולוגית, ודרך דרישותיה יבין מה חסר לו בתוכנית ואיזה רף של ודאות לעומת חוסר ודאות השוק מבקש, היזם יבחן דרישות קרן הון סיכון וימצב עצמו ביחס לדרישות, היזם יחפש חומר יזמי במנוע "לוק -אפ" ויסביר לעצמו מה החומר תורם או לא תורם לעיבוי התוכנית העיסקית שלו.ואם לא תורם אז מה החוזקה שיש לו לתוכנית שלא זקוקה לחומר זה.

שים לב - התיחסות ל-4 כלים אילו, שהם כלים עדכניים וריאליים, בשונה מכלים אחרים שעלולים להיות בזבוז זמן, בהיותם לב השוק, תמרכז את התוכנית שלך.

אין שום קשר לשאלה אם אתה מעוניין לפנות לחממה או לא. או אם אתה זקוק לסיוע מייקרופוסט או לא. אדרבא, הסבר לעצמך ולתוכנית העיסקית מדוע אינך פונה לחממה לאחר שתוכיח כי אתה עומד בדרישותיה, ויצאת מחוזק.

סיפור-

מכירים את הבדיחה על היהודי שרצה למכור בדי ג'ינס לחנויות בגדים של הגויים אך אף אחד לא רצה לקנות? מה עשה? שלח שליחים לבקש בגדי ג'ינס מחנויות הבגדים כל יום, כך למשך  5 ימים. ביום השישי כשהיגיע עם מרכולתו לחנויות, חטפו ממנו את הסחורה כולה, כי נוצר הד או שמועה או ביקוש היסטרי  לג'ינס.

תרשו לי להמשיך את הבדיחה :

כל חנויות הבגדים היציגו בגדי ג'ינס בחלונות הראווה בחושבם כי זו האופנה החדשה, וקהל הלקוחות שהסתובב ברחוב הסיק מיד כי זו המודה העכשווית והחל רוכש ג'ינס.

בקיצור, דוגמא טובה לתופעת המשאלה שמגשימה את עצמה.

יישום -

היסודות להצלחה הם מספר אנשים המאשרים אחד לשני כי הם מאמינים ברעיון . ככה נוצרת לה מדורת השבט.

המסקנה המתבקשת היא כי כאשר אתה הולך לגייס  כסף, או למכור רעיון,  מלכתחילה תתכנן פנייה ל-3 גורמים בו זמנית, יחד עם פרסום השמועה בענף,או בעיתון,   על מנת שיווצר "הד" זה.  ההד יוצר אמינות. ההד יוצר חשש כי אולי יש לפניי הזדמנות ואם אני לא אקפוץ על העגלה אולי אחר יקפוץ עליה.

ללא זריקת זירוז זו, משקיע שכן מעוניין בפרוייקט  שלך עלול להסס חודשים ושנים.  

זה לא חדשני כל כך, אנשים המארגנים יריד רהיטים למשל, יודעים כי חלק גדול מהמציגים פשוט לא רוצים כי המתחרה יישאר לבדו בתערוכה. והם עשויים לרכוש ביתן אפילו אם לא סומכים  על המכירות הצפויות שיכסו את עלויות השכירות.  

אם תרצה תקרא לזה תוכנית שלושת הגיבויים, כאילו לכל פניה כדאי שיהיו עוד כמה פניות לגיבוי. זה היינו הך מבחינתי.

בהצלחה

אחרי עשרים  שנים של תצפיות במודלים שונים של עזרה ואימון ודחיפה מאת מטפל/רואה חשבון/יועץ/מנטור -  ליזם/תלמיד/לקוח/בעל עסק  אני מתחיל לסכם את עיקרי הלקחים במחקר זה .

שאלת השאלות היתה בשבילי  כיצד ניתן להניע אותך לעשייה מתוך יעוץ ושיחות והנחיה  בלבד, בהנחה כי כל הדרכים כשרות ופתוחות  לרבות פסיכולוגיה חיובית , ניו אייג', בודהיזם, יהדות חסידות, קוצ'ינג, זן,  וכו' וכו' .

הרחקתי נדוד ועברתי על עצמי את רוב השיטות  האפשריות בארץ וגם בעולם. השתתפתי בהרבה סדנאות ומתודות וקורסים ליזמות , חלקן פחות הגיוניות, חלקן יותר ענייניות. . ומכל מלמדיי השכלתי אך לא מכולם גדלתי. 

אילו לדעתי היסודות החשובים והמספיקים ליצירת יוזמה יש מאין, למורה ולתלמיד:

הקשבה - מישהו עד לקורות חייך ולהתתמודדות המיוחדת שלך. וזמין להסתכל וסקרן לשמוע. אתה והקריירה שלך  מעניינים מישהו. ולכן אתה מדייק מאוד באוזניו את תיאור המתרחש. דיוק בשפה הוא כלי רב עוצמה לשיחה כנה שנועדה לאתר חוזקותיך.  

אקטיביזם - יש הסכמה בין שנינו  כי "טובה פעולה מאלף אנחות" וגם כי "טובה פעולה מאלף הנחות"  ולכן גם אם בכל פעולה תיתכן שגיאה, עצם הפעולה מונעת דכדוך, היסוס יתר, ודיאלוגים שלא מובילים לשום מקום. השיחה והדיון מיועדים להגיע להחלטה וגם לפעולה שתבוא מיד אחריה. הפעולה תביא למסקנות ותובנות ואפשרויות חדשות. בקיצור, אקטיביזם. מיותר לציין כי פעולות ייעשו בנתיב החוזקות שלך, ולא בסבל ובמאבק. וכי פעולות ברות סיכון לא ייעשו. (אני יודע כי יש חולקים על כך,  : מה אני ואתה מוכנים לעשות כעת, מעל ומעבר לשגרה ולרגיל, כדי לואני עומד מאחורי משפט זה).

איכפתיות - אבל אמיתית. לא איכפתיות שווקית. מישהו נכון לשכב על הגדר בשבילך. כי הצלחתך כרגע חשובה יותר מדברים אחרים . כעת התהליך שלך חשוב יותר מכל דבר אחר.  ויש לתת לזה הוכחות בשטחעשות צעד נוסף קדימה.איכפתיות חיצונית מניעה איכפתיות פנימית. שנשארת אחרי הסדנא שלך ובשבילך.

דומני כי יסודות אילו מספיקים כדי לנוע קדימה. אם ניצוק עליהם נסיון מקצועי רב ביזמות, חשבונאות ,עסקים ושווק. 

דומני, כי יסודות אילו, אינם  פסיכולוגיסטים מידי ,  אינם יוצרים  תלות במעביר,  ולא יוצרים  תנופה מלאכותית זמנית, שאחריה אין התקדמות נוספת. אלא מרחיבים את היכולות ממש.

  אז אני מציע 10 מפגשים של "חשיבה משותפת" בתשלום, למשך 3 חודשים אינטנסיבים,עם אפשרות להשיק תוכנית עסקית תוך כדי תנועה .

 ב ה צ ל ח ה

התוכנית לא מיועדת לבוגרי תואר שני / דוקטורט במינהל עסקים שסיימו ב-5 שנים אחרונות   ואינה מיועדת לאנשים שגילם המנטלי  הוא מתחת לגיל 25.  התוכנית אינה מיועדת למי שקרא את הבלוג הזה ולא התחבר לרוח הכללית של החשיבה העסקית. התוכנית כן מיועדת למי שחושב כי הקשבה, אקטיביזם ואיכפתיות אינן מילים גסות, והן יכולות להניע אותו.

אסטרטגיה זו הנשענת על בדיחה ישנה גורסת כי ניתן להרשים גורם א' בעזרת גורם ב' ואת גורם ב' בעזרת גורם ג' ואת גורם ג' בעזרת גורם א'.

הכיצד?

פניתי לשת"פ עם חברה מובילת דיעה בתחום. ואנו בדיונים סביב אפשרות השת"פ. אין חוזה כלכלי אלא שת"פ לא מחייב. כלומר לא קשה להגיע למצב כזה.  אני מרשים אותם עם משקיע אסטרטגי שאני במגעים איתו שיפתח לי שווקים. 

פניתי למשקיע אסטרטגי שיש לו יד ורגל בתחום. אני מרשים אותו עם הזמנה ראשונה למוצרים. מרשת מוכרת בתחום. 

פניתי לרשת המוכרת מוצרים בקמעונאות. נתתי להם בלעדיות לשנה  תמורת התחיבות לשטח מדף לתקופה זו. יש הסכם  אך אינו מחייב רכישת כמויות. למעשה אין לו תוכן כלכלי. לא קשה להגיע לסידור מעין זה . ההסכם כן  עוזר לי מול המשקיע. את הקניין הרשמתי בעזרת שת"פ עם חברה מובילה.  

וככה נולדה לה מציאות חדשה בה אני מבוקש ע"י 3 גורמים בו"ז. מבלי לשקר כמובן.

תודה לשרון שלחץ על עריכת כללי אצבע פשוטים לתלמיד המפונק.

חליבה או תיחקור -

לכל בעיף אתה מראיין אנשים,יועצים ,קהל יעד או בעלי ידע כדי להשיג אינפורמציה. לרוב ,המרואיין עונה על שאלה אחרת. מחובתך לדרוש תשובה לשאלה הנשאלת . בנימוס אך בתקיפות. אם הנחקר מציע ללכת בדרך א' אתה שואל מהי דרך ב' ומהי דרך ג' ולמה נבחרה דרך א'.  אתה שואל בנימוס וכך חולב מקסימום אינפורמציה מהמרואיין. אפילו הוא חבר או דוד. 

השוואה או השלכה- 

על מנת למנוע אוסף מילים ריקות מתוכן בסעיף מסויים, אתה משווה עצמך לחברה קיימת אחרת ואומר במה אתה דומה או שונה ממנה.  ולמה. שיטה אחרת היא השלכה: כפי שמוכר האבטיחים נותן לך לטעום חתיכה על מנת להסיר חשש שתקנה אבטיח גרוע (אסטרטגית "על הסכין") כך אני אחלק טעימות של חווית ציוד הסקי שאני מוכר ברשת של 300 חנויות באירופה , ע"י סימולטור המאפשר לבישת ותירגול הציוד. השלכה מתחום אחד לתחום אחר לגמרי. 

יצירת מציאות בעזרת מילים  או כוחו של דיוק-

יצירת מציאות חדשה על הנייר  ע"י ניסוח בהיר מדוייק וכנה , המדגיש כי הדרך שנבחרה, היתה אחת מיני כמה, והיא פשוט הכי מתאימה למוצר שלנו כי ............כאן יבוא נימוק. לשומע צריכה להיות תחושת הגיון פשוט ובריא. (שימו לב כי לא ביקשתי  הוכחה חותכת). בעוד והחיים בחוץ מורכבים וחסרי ודאות  הרי שהסעיף המנוסח יקרין  פשטות  והגיוניות על ידי נימוק .למשל: "בענף זה של הפצת תרופות טבע ללא מרשם התחרות רבה מאוד. מאחר ויש לנו הידע (מעבודות קודמות של היזמים)  לגבי כל 3000 נק' המכירות בארץ, הרי שפשוט נתחרה במתחרים ללא הנחות או גימיקים מיוחדים. ההכרות האישית מספיקה בתחום זה."

יתרונות המיזם ברמה ההיטקית:

יחסית למזמים אחרים המוצר כבר קיים ועובד וכבר הוצג לפני הלקוח העתידי ויש התיחסות של הלקוחות הפוטנציאליים.

יתרונות המיזם ברמת הענף הבינלאומי של מוצרים בטחוניים:

קיימת בעיה מוכחת לצבא היבשה, יש הכרה בבעיה מצד צבאות שונים, יש תקציבים למציאת פתרון , וכל זה ניתן להוכחה והמחשה לרגע זה בפני המשקיע החשדן.  

יתרונות המיזם מצד היזמים הפעילים:

אנשי צבא קרביים פעילים במיל', מקושרים לאגפים הנכונים בצבא, הפעילו את המוצר בפעילות זהה למבצעית , אנשי שטח ולא אנשי "פלורוסנטים" (פלזמות - לצעירים ביננו). ומוערכים בצבא וגם באקדמיה.

עד כאן הצגה מקוצרת למשקיע פוטנציאלי שאובה מתוכנית עיסקית מפורטת. טוב למודעה בעיתון  או באתר אינטרנט. 

בהצדעה לחיילים הקרביים בעבר ובהווה.

שמעתי סדרת הרצאות של פרופסור אורן קפלן (יו טיוב)  וקראתי את המחקר  "אושר אמיתי" של ד"ר סליגמן (הוצאת מודן) , ושאלתי את עצמי במה תת ענף זה חדש של פסיכולוגיה, יכול לתרום ליזם בשטח.

אושר אמיתי נובע מזיהוי החוזקות הבסיסיות שלך וטיפוחן , ושימוש בהן בשגרת היוםיום ,בעבודה, באהבה ובמשחק. (סליגמן).

קפלן גם הוא מדבר על חוזקות ומפנה ישירות למחקר של מכון גאלופ , על חוזקות,שהתפרסם  בספר  "זהה את חוזקותיך" (הוצאת מטר) . הספר כולל מבחן אינטרנטי לזיהוי חוזקותיך . לפתע אתה מדבר על יתרונותיך בלבד. איזה כייף.

אני עובד עם ספר זה מזה שנתיים עם תלמידיי ואני מוצא כי הוא כלי יעיל לזיהוי חוזקות,  לשימוש בהן, לשכלול שלהן, ומכאן לשינוי שפת החולשות שלי לשפת החוזקות שלי. אכן מסתמן שינוי של תפאורת החיים כשהתלמיד חוקר ובוחן חוזקותיו, בהנאה רבה.

הפסיכולוגיה החיובית תומכת אם כך בעבודה עם חוזקות, כמייתרות חולשות, ויוצרות שפה שמביאה לאושר. והמאושר יש לו סיכוי רב יותר להיות יזם יעיל. כך לפי מחקרים.

ונסיים במילה אופטימית: האופטימיות לפי קפלן היא תכונה  נרכשת,  והיא היכולת לזהות 2 פרמטרים במצב לחץ. נניח כי פלוני כועס עלי. אני מזהה כי הוא כועס עלי, אך לא כל העולם כועס עלי. ואני מזהה כי עכשיו הוא כועס עלי. אך מחר לא בהכרח יכעס עלי. 2 פרמטרים אילו , תיחומים אילו, יוצרים יזם אופטימי, מאושר, קל תנועה, שיש לו ראיה ברורה, לראות מהן חוזקותיו ולשכללן. זאת במקום לראות את חולשותיו ולנסות בפעם האלף לתקנן ללא הצלחה.

בתוכנית העיסקית הייתי מתייחס לחוזקותיי כיזם ובמה הם תורמים לתוכנית. 

לא מסובך.