בידיעות אחרונות היום מופיעה כתבה חושפנית על שמעון פרס.

פרס  שמעון , היזם האולטמטיבי בעיני, ודמות אישית לחיקוי , בגילוי לב , מתחבר לחוזקות האישיות שלו. הוא ישן 4 שעות בלילה כבר 30 שנה, הוא ויתר על חיים לצד אשתו סוניה למען נשיאות המדינה, ועדיין מתגעגע אליה, רואה את עצמו כילד שטרם התבגר לעומת כל אישה ששליחותה הטבעית היא לטפל בילדים,  רואה עצמו מוקף אויבים תמיד , ועדיין חושד בעצמו שאולי הוא מגזים.

יש כאן תיאור מביך וכנה מאוד של חולשות וקבלתן ,וזה מאפשר חשיבה אסטרטגית על הדרך חיים שנכונה לשמעון וחוזקותיו המיוחדות.  תוסיפו בדיחות דעת עצמית וקבלתם חשיבה ריאלית מאלפת.

ציטוט:

כל אדם גדול כגודל המטרה שהוא משרת , ולא כגודל ההון שצבר.

זה מתקשר לאסטרטגיה חברתית לפיה אנו מנסים להלביש שליחות חברתית על העסק שלנו, וזה מחזק את האסטרטגיה, פותח דלתות, ומכניס בנו מוטיבציות שחשובות להתנעת היזמות.

לסיום אנוקדטה קטנה: 

 מספר שמעון כי בידיו מכתב שכתב בן גוריון לאביו שרצה לעלות לארץ, וביקש עזרה מבנו, דוד בן גוריון. עונה לו דוד כי לא יעזור לו, לא בגלל שאין לו השפעה בארץ אלא בגלל שיש לו השפעה.

אפילו שמעון אומר שזה מכתב אכזרי. אבל נלמד מזה משהו על תחושת היושרה שהיתה אז אצל מנהיגים עם שליחות.

כרגיל אנו מחפשים דרך כיצד להגידל את הבטחון העצמי שלנו, ואת יכולת היוזמה שלנו, ואת ההערכה העצמית שלנו.

מקובל לחשוב כי דפוסים אילו נקבעו בילדות ואין לנו מה להתעסק איתם.

אולם היזם מגלה מהר מאוד  שהוא חייב לגייס הערכה עצמית כדי להתמודד עם מתחרים שהוא פוגש בדרכו.

ענף חדש יחסית בפסיכולוגיה בשילוב עם תאוריית החוזקות , הולידו את משחק המחמאות.  היזם צריך בתרגיל זה להתמודד עם חוזקותיו ומעלותיו, המובהקות, לקבל הוכחות לקיומן, ולשמוע אחרים מדברים על חוזקותיו לעומתם , בלי מבוכה, בלי הצטנעות, פשוט ככה כעובדה יבשה.

נשמע תרגיל קל? כייפי? מעט מאוד מצליחים לעמוד בו. בסיבות שונות ובעיקר משונות מתחמקים מלעמוד ניכוחה מול שמיעת דברים טובים אודותיהם, אפילו הם  מנומקים, אויבייקטיביים, ומוכחים.

אם עברת את שלב א' אז עוברים לשלב ב' .

מה יש בשלב ב'? מקבלים רשימת מצבים בהם אתה אמור תיאורטית להצטיין בהם בקלות  , בזכות מעלותיך. אח"כ . יורדים לשטח, בודקים אותך, וחוזרים לדיון בארבע קירות לחגוג את הביצוע בשטח. 

בקיצור חגיגת חוזקות, בלי בושה. 

זה עוזר? זה משפר בטחון עצמי? 

אענה בזהירות : זה צובע שטחים חדשים בהם אתה כן משתמש בחוזקות ושם אתה שוחה כדג בים בזכות החוזקות. לא בכל תחומי החיים אתה משתפר. אך בכל המצבים בהם בדקנו יחד את התיפקוד והצלחנו, שם אתה כבר לא נופל.

מנסיון.  

בעל הון חרדי  היטיל עלי לאתר עבורו השקעות בתחומי המזון השונים.

כל מיזם בתחום מזון, לאו דווקא כשר למהדרין, מעניין.

נא להגיש תוכנית מתומצתת בשני עמודים ללא תחזית פיננסית,  תוך הדגשת היתרון היחסי שלך על פני מתחרה פלוני.

אציין כי המשקיע הינו פאסיבי וקשריו המצויינים הינם כלליים ולא בתחום המזון דווקא.

בהצלחה

מודל הגישור מלמד אותנו לנתח אפשרות של שתוף פעולה בין 2 גורמים.

לכל גורם יש להבחין בין העמדה שלו לאינטרס שלו. העמדה היא העמדה המוצהרת. לא בהכרח האינטרס האמיתי שיתן לו תנופה לשתף פעולה עם גורם שני.

האינטרס האמיתי קשור במשהו שחסר לגורם הראשון, וקשור בחולשה שלו. זו הסיבה כי אינו ממהר להציג את האינטרסים שלו מייד אלא מצהיר על עמדות בלבד.

כדי לבחון את האינטרסים האמיתים של הצד השני יש ליצור שיחה באוירת אמון.

לאחר ששרטטנו את האינטרסים שלנו ושל הצד השני, אנו בוחנים האם אוכל לספק לצד השני את צרכיו בקלות יחסית. ולהיפך.

האם מה שחסר לי , קיים אצלו בעודף או בקלות. ולהיפך.

דוגמאות למיזמים שהחלו עם שת"פ עם גורם אחר על פי מפת אינטרסים:

גורם א' הוא חברה קיימת קבלנית עם מערך שווק קיים.

גורם ב' הוא מיזם מתחיל של התקנת ריהוט מרשים למקומות הציבוריים של בנייני יוקרה.

גורם א' יכול להפעיל עם אותו מערך שווק גם שווק למיזם. בקלות יחסית.

המיזם זקוק לתמיכת שווקית. על מנת לגייס משקיע הוא זקוק להראות כי יש בידיו תוכנית שווק, אן צעד ראשון עם היתכנות סבירה.

זוהי כמובן רק דוגמא אחת הניתנת להכללה במקומות אחרים.