בידיעות אחרונות היום מופיעה כתבה חושפנית על שמעון פרס.

פרס  שמעון , היזם האולטמטיבי בעיני, ודמות אישית לחיקוי , בגילוי לב , מתחבר לחוזקות האישיות שלו. הוא ישן 4 שעות בלילה כבר 30 שנה, הוא ויתר על חיים לצד אשתו סוניה למען נשיאות המדינה, ועדיין מתגעגע אליה, רואה את עצמו כילד שטרם התבגר לעומת כל אישה ששליחותה הטבעית היא לטפל בילדים,  רואה עצמו מוקף אויבים תמיד , ועדיין חושד בעצמו שאולי הוא מגזים.

יש כאן תיאור מביך וכנה מאוד של חולשות וקבלתן ,וזה מאפשר חשיבה אסטרטגית על הדרך חיים שנכונה לשמעון וחוזקותיו המיוחדות.  תוסיפו בדיחות דעת עצמית וקבלתם חשיבה ריאלית מאלפת.

ציטוט:

כל אדם גדול כגודל המטרה שהוא משרת , ולא כגודל ההון שצבר.

זה מתקשר לאסטרטגיה חברתית לפיה אנו מנסים להלביש שליחות חברתית על העסק שלנו, וזה מחזק את האסטרטגיה, פותח דלתות, ומכניס בנו מוטיבציות שחשובות להתנעת היזמות.

לסיום אנוקדטה קטנה: 

 מספר שמעון כי בידיו מכתב שכתב בן גוריון לאביו שרצה לעלות לארץ, וביקש עזרה מבנו, דוד בן גוריון. עונה לו דוד כי לא יעזור לו, לא בגלל שאין לו השפעה בארץ אלא בגלל שיש לו השפעה.

אפילו שמעון אומר שזה מכתב אכזרי. אבל נלמד מזה משהו על תחושת היושרה שהיתה אז אצל מנהיגים עם שליחות.